.

דניאל בן גדליה

סאגה ישראלית

סיפור אופטימי כתוב בעין בוחקת

 

עלילת הספר מתפרשת על פני חמישה דורות. נמרוד (נחמן) רבניצקי - הסב, איש העלייה השנייה ממקימי קיבוץ גדות הירדן, זונח את התפילין ומחליפן במכונת חליבה ובמחרשה עברית. בנו גיורא משתחרר מהצבא, שב למשק ומנסה להקים גרעין של בני משקים להתיישבות בבקעה. מקבל כתף קרה מתנועת האם, שב לצבא, מגיע לדרגת אלוף ומגשים את חלומו בערוב ימיו באחת מגבעות בנימין. בנו של גיורא, נמרוד הנכד, שאישיותו עוצבה בקן השומר הצעיר, נעשה פציפיסט, מקבל פטור משרות בצה"ל. לאחר שהוא מגלה להפתעתו הרבה, שיש אנטישמיות בעולם, הוא עובר משבר זהות.

הספר מגולל גם את סיפור אהבתם התמימה של שינשין, נער גבעות והילה (דור רביעי) - נכדתו של כומר אוונגליסטי. סיפור האהבה מתרחש על רקע המשבר האידאולוגי-ערכי-חינוכי העובר על החברה הציונית-דתית כתוצאה מגירוש עזה וצפון השומרון. בספר נפגוש את משולם אלמליח, בחור בן חיל המחזיר עטרה ליושנה, נעשה עוזר פרלמנטרי, נפרד מהפוליטיקה ופותח מרכול פיצוחים. בלשכתו המפוארת הוא משתף אותנו בעלילותיה של הרשות השופטת אשר חוקקה את החוק "פיליפינית לכל שופט". הספר מסתיים בחתונת העשור, בה מחתנת כרמית הקטנה (דור חמישי) את הסבא שלה (נמרוד הנכד). דמיון וריאליה, חלום ומציאות, פנטזיה וממשות, שזורים למארג של סיפור מופלא. הספר כתוב בהומור דק ובעוקצנות עבה.

 משחר נעוריו, התנהלו חייו של פרופסור דניאל בן גדליה על מסלול חקלאי: חברת נוער בקיבוץ, בית הספר החקלאי מקווה ישראל, גרעין נח"ל, דוקטורט בפקולטה לחקלאות, מחקר במכון וולקני והוראה בפקולטה לחקלאות. תושב ראשון לציון שצאצאיו פזורים מהר ברכה ואיתמר בשומרון ועד בית חגי אשר בהר חברון. זה ספרו הראשון, ובע"ה, אם יותירו לו זמן תחביביו: טיולי ג'יפים, צילום פרחים וצמחיית הבר של ארץ ישראל, הכנת יין ועוד... יתכן שיבואו כמה נוספים.

נבנה באמצעות מערכת דפי הנחיתה של רב מסר

.